גברת בולוג המוכרת
איך לרמות את הדלעת...
נפתח סוגריים. מן הראוי שעכשיו תכירו את גברת בולוג... גם גברת בולוג היא מוכרת.
אני מוכנה להתערב שאתם מכירים אותה לא פחות טוב מאשר את בעלה.
את... היזכרי באותו יום שבו נכנסת לחנות הזאת כדי לקנות שמלה קצת אלגנטית...
בעוד שלושה ימים את מוזמנת למסיבה שעורכת החברה הכי טובה שלך לכבוד יום הולדתה הארבעים, ובחלון הראווה ראית שמלה מסאטן עדין בצבע כחול-אפר שמצאה חן בעינייך.
גברת בולוג היא טיעונאית בלתי נלאית בין מלמלות החנות ומטיפת-על, מומחית באמנות הקשקושים, על פי הדוֹגמה: "הלקוחה חייבת לקנות בכל מחיר, בין שזה מוצא חן בעיניה ובין שלא!"
היא שולפת עבורך את הדגם תוך כדי קריאות קטנות של שמחה:
– יש לך עין טובה, כל הכבוד! השמלה הזאת נוצרה בשבילך!
התאבדותה של דודה ברטה
זאת זוועה!
את יוצאת מתא המדידה לבושה בפלא הזה, וגברת בולוג, כולה מזיעה מחוסר תום לב, מתמוגגת, פיה סוכר ורוד:
– כמה שהיא יפה עלייך!
אבוי! מול המראה את מגלה שעלייך השמלה הזאת דומה יותר לסמרטוט רצפה גוסס. את מזועזעת: – איזו זוועה! היא בכלל לא מתאימה לי! היא גדולה עליי פי עשרה...
– בכלל לא, היא מתאימה לך כמו כפפה. תראי, רק תיקון קטן, כאאאן...
– מה פתאום! הכתפיים רחבות מדי, ו...
– זה שום דבר. אל תזוזי, סיכה קטנה, כאאאן...
– זה לא משפר כלום, השרוול נופל עד קצות הציפורניים שלי, ו...
– זה? זה רק המכפלת. אני מסדרת לך את זה מיד, כאאאן... עכשיו זה מושלם. למתי את צריכה אותה?
תוכלי לבוא לקחת אותה מחר בערב. בחרת מצוין, גברתי היקרה, השמלה הזאת היא דגם יחיד במינו, דגם יחיד במינו של כריסטיאן קרדן, ועשית עסקה מצוינת: היא במבצע, אנחנו מוכרים אותה בחצי מחיר.
הנה הקבלה, להתראות מחר, גברתי היקרה...
זהו... נו טוב! עדיין נשארו לך שלושה ימים למצוא שמלה קצת אלגנטית למסיבת יום ההולדת.
וזאת?
דרך אגב, לא ידעת איזו מתנה לקנות לחברה הכי טובה שלך ?